מדינת ישראל - התמ"ת נ' לוטר בע"מ ואח'

פסק דין

א. בפנינו בקשת הנאשמת 2 לקבל את המלצת תסקיר המבחן, כך שיוטל עליה עונש של עבודות לתועלת הצבור, ללא הרשעה ולשקול הקלה בעונש שהומלץ בתסקיר, לאחר שהנאשמת 2 ("הנאשמת") הורשעה בהכרעת הדין מ- 10.6.12 בעבירות של אי תשלום שכר מינימום.

ב.בטיעוני הצדדים לעונש עתרה המאשימה להטיל על הנאשמת הקנס המירבי (226,000 ₪).

הנאשמת עתרה לפי סעיף 71(א-ב) ו- 192(א) לחסד"פ לבטל ההרשעה ולהטיל עליה של"צ ללא הרשעה, תוך שמנתה ההנמקות הרלוונטיות: עבירה ראשונה ויחידה, ללא דפוס עברייני, ללא מסוכנות, מי המנהלת חיים נורמטיביים, קנס או מאסר יגרמו לה נזק בלתי הפיך וימנעו חזרתה למעגל העבודה, ודאי לאור גילה וילדיה הצעירים. הרשעתה תפגע ביכולת פרנסתה ובשיקומה.

המפעל בו פעלה (הנאשמת 1) נסגר, הנאשמת אינה זכאית לד"א ובעלה מצא עבודה בשכר 6,800 ₪. אמה נפטרה והיא מטפלת באביה המבוגר.

ג.בהתאם להחלטתנו בדיון הגיש שרות המבחן למבוגרים תסקיר קצין מבחן (24.1.13) ובו המלצה להמנע מהרשעתה, במסגרת צו של"צ בהקף 250 שעות עבודה (ואם תתקבל ההמלצה, תבצען בפרויקט "בכל אופן רוכבים" ברעננה, בליווי וסיוע במרכז רכיבה על אופניים).

ד.המאשימה בתגובתה מציינת כי התסקיר מלא הבטים רגשיים-אמוציונליים, אך נעדר חרטה.

עפ"י ההלכה, המנעות מהרשעה (או בטול הרשעה) כאמור בסעיף 192א לחסד"פ הוא החריג (רע"פ 11476/09 מד"י נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ; ע"פ 9893/06 אסנת אלון לאופר נ' מד"י; ע"פ 2083/90 תמר כתב נ' מד"י; רע"פ 4079/10 אימן גבשה).

יש לשקול 2 פרמטרים:

א.סוג העבירה, חומרתה ונסיבותיה, והאם בטול ההרשעה לא יפגע באופן חמור באינטרס הציבורי שבהרשעה.

ב.נסיבותיו המיוחדות של הנאשם והפגיעה בו עקב ההרשעה (ע"פ 6904/10 בלוך נ' מד"י; ע"פ 9150/08 מד"י נ' ביטון; ע"פ 2669/00 מד"י נ' פלוני; ע"פ 9262/03 פלוני נ' מד"י; על"ע 6038/04 ג'ורג'י נ' לשכת עוה"ד).

העבירה הנדונה היא מהחמורות ביחס לחוק המגן ופי כמה וכמה לעובדים זרים.

הנאשמת הורשעה משנכשלה בתפקידה כנושא משרה בתאגיד וכלפי קבוצה גדולה של עובדים.

המאשימה עתרה להותיר ההרשעה על כנה ולגזור דינה של הנאשמת בחומרה.

ה.הנאשמת בתגובתה טוענת כי היא מקבלת התסקיר ומסקנותיו, אך סוברת כי קביעתו "מחמירה עימה באופן בלתי סביר" ומן הראוי כי ביה"ד יפחית את מס' השעות שהומלצו. בברור שערכה הוברר לה שעליה להגיע למקום פעמיים בשבוע, אחה"צ, ל- 8 שעות שבועיות (צורף פרוט תנאים).

הנאשמת חוזרת על הפרטים כפי שצויינו בתסקיר ומציינת כי היא נושאת בקנס שהושת על הנאשמת 1, "כשאינה יכולה למצוא לעצמה מקום לפרנסה בגין היקף עבודות השירות שהינה נדרשת לעשות" והיא "קורסת תחת הנטל הכבד עד כדי עוני וחדלות אמצעים חמורה ביותר", כשעליה לשוב למעגל העבודה.

עוד טענה כי שיקומה הוא שיקול חשוב ומרכזי ועל ביה"ד בין שיקוליו לשקול גם את ההמלצה שבתסקיר (ע"פ 1399/91 רוני ליבוביץ נ' מד"י).

250 שע' נקבעו בעבירות חמורות, כשבנסיבות של הנאשמת, נהוג לקבוע מס' שעות של כ- 100 סה"כ (ת"פ (רמ) 47874-06-11 מד"י נ' פוגל רונן).

ו.ערה אני לכך כי התסקיר הוא המלצה לביה"ד, שאינו מחוייב בקבלתה.

בענייננו, שקלה קצינת המבחן את העבירה בה הורשעה הנאשמת, את רקעה ונסיבותיה של הנאשמת ובני ביתה ואת מצבה הנוכחי של הנאשמת (כולל התרשמותה למצבה האישי-הרגשי של הנאשמת). לאחר ששקלה כל אלה – המליצה על המנעות מהרשעתה וממתן צו של"צ.